<h1>ארחות חיים הלכ' תענית סימן י"ח</h1>
<h2>דף יח:</h2>
וד' תעניות המפורשים בקבלה כמו שכתוב צום הד' צום הה' וצום הז' וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה וכו' וצום הד' זה י"ז בתמוז שהוא בחדש הרביעי וה' דברים קשים אירעו בו נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר דכתיב בחדש הרביעי בתשעה לחדש וגו' וכתיב בתריה ותבקע העיר והוינן בה ממתני' דקתני בי"ז נבקעה העיר ומפרקי' לא קשי' כאן בראשונה כאן באחרונ' דתניא בט' לחדש הובקעה העיר בראשונה ובשניה בי"ז בו ובט' לחדש תמוז אין מתענין אבל בי"ז בו מתענין דחורבן שני חמיר לן טפי ומ"מ צום רביעי הא לבקיע' העיר ולא רצו לגזור עליהם להתענו' בט' ובי"ז בו דד' תעניו' קבלו ולא עוד. ובו שרף אפוסטמוס את התורה והעמיד את הצלם בהיכל. [תענית כ"ט ע"א] צום הה' זה ט' באב שהוא בחדש החמישי וה' דברי' קשי' אירעו בו נגזר על אבותינו במדבר שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה. מנלן דכתיב בחדש החמישי בז' לחדש וכתיב בחדש החמישי בי' לחדש ותניא אי אפשר לומר בז' שכבר נאמר בי' וא"א לומר בי' שכבר נאמר בז' הא כיצד בז' נכנסו להיכל ואכלו ושתו וקלקלו ז' ח' וט' עד שפנה היום שנא' אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב לעתות ערב הציתו בו את האור ונשרף עם שקיעת החמה ובעשור לחדש והיינו דא"ר יוחנן אלו הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי ורבנן אתחלת' דפורענות' עיקר ירושלמי דר' פלוני ור' פלוני הוו ציימי תשיעי ועשירי פי' מנהג חסידו' היה להם וכל המוסיף להתאבל זכות היא לו. בשניה מנין דתניא כשם שמגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב כך מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חובה. ונלכדה ביתר והיא עיר גדולה בישראל והיו בה אלפים ורבבות מישראל ונפלו ע"י עכו"ם ונהרגו כלם והיתה שם צרה גדולה כיום חרבן בית המקדש ובו ביום חרש טורנסרופוס מלך ארם את ההיכל ואת סביבותיה לקיים מה שנא' ציון שדה תחרש. צום השביעי זה צום גדליה שהוא בחדש הז' שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל הנשארה וסבב להם את גלותם. צום הי' הוא י' בטבת שהוא בחדש העשירי שבו סמך מלך בבל על ירושלם והביאם במצור ובמצוק ובד' צומות אלו מתענין ישראל מפני הצרות הנזכרות שאירעו להם כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי תשובה ויהיה זה זכרון למעשה אבותינו הרעים ולמעשינו הגורמים לנו הצרות ונשוב להטיב ולעשות תשובה שלימה. כתבו הר"י מקור' והרשב"א ז"ל ד' צומות אלו יש גזירה צום יש שלום פי' שישראל עומדין על אדמתן י"ט אין גזירה ואין שלום פי' שישראל בארץ האויב רצו מתענין רצו אין מתענין חוץ מט' באב שהוכפלו בו צרות ובאר עוד הרשב"א ז"ל ומסתברא אע"פי שהורגלו להתענות לא רצו עכשיו להתענות אין מתענין ע"כ והרמב"ן ז"ל כתב ועכשיו נהגו כבר ורצו להתענות וקבלו עליהן לפיכך אסור ליחיד ליפרוץ גדרן וכל שכן בדורות הללו שהרי בעונותינו שרבו יש גזירה בישראל ואין שלום הילכך חייבין הכל להתענות מדברי קבלה ותקנת נביאים עכ"ל.
